מהמקור אל מעוף הציפור- באנדות, נעים להכיר 

הבאנדות ידוע נושא זה כאחד הנושאים העלומים והערטילאיים יותר בתרגול. לא פעם מפנים אלי תלמידים (ולאו דווקא חדשים) שאלות לגבי מולה-באנדה, איפה בדיוק היא נמצאת, איך בדיוק מפעילים אותה, מתי זה קורה.

עוד מתחילת דרכי כמתרגלת, אני זוכרת את המושגים "מולה-באנדה" ו"אודיאנה-באנדה" מוזכרים פעמים רבות, ולא תמיד הבנתי בדיוק במה מדובר. ביוגה כמו ביוגה, אין סוף לתהליכי החקירה וההעמקה בתרגול, וכך יצא שעד היום אני עדיין מצליחה ללמוד בכל פעם משהו חדש בנושא.

לידתו של בני אדר היא אולי האירוע המכונן ביותר בחיי, וללא ספק האירוע המכונן ביותר בכל הקשור להיכרותי האישית עם הבאנדות. בשבועות שלאחר הלידה גיליתי עד כמה רצפת האגן שלי משמשת אותי בתפקוד היומיומי לביצוע כל פעולה, ולו הפשוטה ביותר: לשבת ולקום, לפתוח מקרר, לקפל כביסה, להושיט יד למדף גבוה. שלא לדבר על פעולות פתאומיות כמו שיעול או עיטוש, שם הרגשתי את השרירים המייצבים שלי במלוא הדרם. מערכת השרירים הזו חוותה טלטלה לאחר הלידה, אך למדתי מכך שיעור מאוד חשוב לגבי היחס שלי אל הגוף: השימוש בתמיכה מהמקור, הליבה, יכול לעשות את ההבדל הגדול עבור כל שאר מערכות הגוף: מע' השרירים, מע' השלד, מע' הנשימה…

בשיעורי היוגה אנו מוגבלים מבחינת זמן ורמת תרגול מעורבת, ולנו המורים קשה להקדיש את הזמן הראוי לנושאים הללו. הרבה פעמים הם פשוט נדחקים הצידה במסגרת המגבלות. אני מוצאת שישנו צורך להקדיש מעט יותר השקעה בלימוד הנושא, להפוך אותו ברור ונהיר יותר עבור כולנו, מורים ותלמידים כאחד. אז הנה כמה מילים על הבאנדות. אולי נצליח ליישר קו עם האמצע…

מולה באנדה

פירוש המילה "באנדה" בתרגום מסנסקריט הוא החזקה, נעילה. "מולה" פירושה שורש, מקור, סיבה. מולה באנדה נמצאת באזור המולה-דארה, הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת הבסיס שלנו. בטרמינולוגיה האנטומית מדובר באזור של רצפת האגן. המיקום המדויק של המולה באנדה ברצפת האגן שנוי מעט במחלוקת: יש הטוענים כי איסוף המולה באנדה הוא איסוף הפירנאום (חיץ הנקבים), יש הטוענים כי המולה באנדה נמצאת בין הפירנאום לבין פי הטבעת (אצל גברים), ויש אומרים כי היא ממוקמת בין הפירנאום לבין הנרתיק (אצל נשים).

רצפת האגן הינה רקמת חיבור שרירית, שאוחזת בארבע העצמות התחתונות של האגן: שתי עצמות הישיבה (ימין ושמאל), עצם הערווה (מלפנים) ועצם הזנב (מאחור). מדובר ברקמת חיבור שצורתה כערסל, והיא מהווה את קרקעית האגן שתומכת בכל האיברים הפנימיים שמכיל האגן.

עקב כך חשיבותה גדולה בתמיכה של תפקודי איברים אלו כגון שלפוחית השתן, בלוטת הערמונית, הרחם, החלחולת, הכליות וכיוצא בזה. ללא תמיכה מספקת עלולה להיווצר צניחה של איברים אלו, ופתולוגיות שונות עלולות להתפתח בעקבות כך. חיזוק נכון של קרקעית האגן מהווה תמיכה טובה לאברי האגן, הבטן והגב התחתון.

רצפת האגן קשורה לשריר הסרעפת בחיבור שרירי, כך שבכל שאיפה, כשהסרעפת מתכווצת ויורדת, רצפת האגן מרפה, ובכל נשיפה, בגלל התרוממות הסרעפת, רצפת האגן מתרוממת אף היא ונאספת פנימה. פעולה זו מתרחשת מעצמה ברמה יומיומית, אך על מנת לעורר את האזור מבחינה אנרגטית, אנו מדגישים את פעולת האיסוף בנשיפה, ויוצרים תנועה של יניקה ברצפת האגן. איסוף שהינו פנימה אל המרכז ומעלה לתוך הגוף. עם הגברת השליטה בשרירים אלו אנו יכולים להחליט על מידת האיסוף ועל מידת ההרפייה שלהם, ועל ידי כך "לאמן" את קבוצת השרירים הזו.

ברמה האנרגטית פעולת איסוף המולה-באנדה נועלת את הפראנה (אנרגית החיים) של הגוף באזור מסוים, מונעת ממנה ל"דלוף" החוצה, ועוזרת לכוון אותה במעלה ה"שושומנה נאדי", הערוץ המרכזי, מתוך כוונה ליצור התעוררות רוחנית.

אודיאנה באנדה

זוהי הבאנדה השניה. היא נמצאת ברצועה התחתונה של הבטן התחתונה, באזור שקרוב לאגן.

פירוש המילה "אודיאנה" הוא "מעוף הציפור", ומהשם אפשר ללמוד על הכיוון האנרגטי שיוצר איסוף המנעול הזה.

הבאנדה הזו מעט יותר קלה לאיתור, ובניגוד למולה-באנדה, באיסוף שלה ניתן אף להבחין ע"י התבוננות מבחוץ. לאיתור המיקום הנכון של אודיאנה באנדה עומדים או יושבים זקוף, ומניחים 3 אצבעות מתחת לטבור. הרצועה שמתחת היא האזור שנקרא אודיאנה. זוהי רצועה המקיפה את הגוף, הן בחלקו הקדמי והן בחלקו האחורי.

ישנם שני סוגים של אודיאנה באנדה. יש להבדיל אודיאנה בנדהה של תרגול מאודיאנה בנדהה של קרייה-יוגה, של פעולת הניקוי, כפי שמשתמשים בה כתרגיל באסכולות כמו באשטנגה יוגה. באודיאנה של קרייה פעולת השאיבה של הבטן אל בין הצלעות היא אינטנסיבית ועמוקה מאוד. אודיאנה של תרגול היא פעולה פשוטה יותר של הידוק הרצועה הרוחבית של הבטן התחתונה ביותר, באזור שסמוך לאגן הירכיים. בדומה למולה באנדה, השאיפה היא לאפשר פעולה חופשית שאינה מכווצת את שרירי הבטן. שימוש באודיאנה באנדה יהווה עיצוב של שריר בריא, ארוך וחזק, שאינו מנופח וקצר.

תפקידה האנרגטי של אודיאנה הוא להזרים את הפראנה במעלה השושומנה נאדי, מאזור הטבור הלאה אל צ'אקרת הלב.

בזמן איסוף שרירי הבטן התחתונה (אודיאנה באנדה) יהיה זה אך טבעי לאיסוף שרירי רצפת האגן (מולה באנדה), ולהיפך, שכן מדובר במערכות שרירים סמוכות, ויחד הן יוצרות את מה שנקרא "כוח הליבה". איסוף שרירי שכזה מקנה תחושת קלילות ותמיכה משמעותית בזמן התרגול לתפקוד השרירים הפריפריאליים, הרחוקים יותר ממרכז הגוף.

אסכולות שונות ביוגה משתמשות באיסוף הבאנדות במהלך תרגול אסאנות, ולעומתן יש אסכולות שטוענות לתרגול באנדות בנפרד, כתרגול בפני עצמו, או בשילוב עם תרגילי פראניאמה (תרגילי ויסות נשימה) בלבד.

כפי שהזכרתי קודם, לי באופן אישי לקח שנים להעמיק את ההבנה שלי בנושא הבאנדות. היום אני יכולה לומר שאני מצליחה לשלוט בשתי הבאנדות הללו בצורה משביעת רצון למדי, אך הדרך אינה נגמרת לעולם, ותמיד יש לאן לשאוף (או כשמדובר בבאנדות – יש לאן לנשוף…).

כמתרגלת וכמורה בשיטת ויניאסה, היום אני יכולה לומר בוודאות, שעבודה עם באנדות היא היא בדיוק ההבדל בין תרגול דינאמי מתיש וסוחט, לבין תרגול דינאמי בריא, מעורר ומפרה.